זה אולי נשמע בוטה, אבל קיימים קווי דמיון מסוימים בין בחינת אופניים ועיסוק בזנות. בעוד שרוב הרוכבים משקיעים אהבה ותשוקה במערכת יחסים ארוכה ועמוקה עם אופניהם, אנו ב- BikeZone רוכבים על זוג אופניים חדשים בתדירות של אחת לחודש. אצלנו אמורים להיות מעורבים הרבה פחות רגשות והרבה יותר שיקולים קרים וגישה ביקורתית. בהשאלה מהעיסוק ההוא, אנחנו לא אמורים להיקשר לאופני המבחן.

אבל זה בדיוק מה שקרה לי עם ה- MCR. הרעיון המופרך לצייד אותם במזלג 120מילימטרים, התברר כמוצלח יותר ממה שהעזתי לקוות. משעשועי בארי, דרך רכיבות בן-שמן מהירות ועד מרדפים בפארק קנדה אחרי רוכבי AM בעלי מפלצות שיכוך מלא – האופניים האלה סיפקו את הסחורה, בתוספת כמויות אדירות של הנאה. את הסיכום הזה אני כותב לאחר יום שלם במדבר יהודה הדרומי. יום שבמהלכו ה- MCR צלחו את שבילי הגמלים האלימים ביותר בואכה מצדה, ולאחר מכן טיפסו בקלות ויעילות במעלה הכביש חזרה. במילה אחת – תענוג. אז כשהסקס כל-כך טוב, קצת קשה שלא לפתח רגשות...

עוד 40 מילימטרים מלפנים

בעצה אחת עם ניינר-ישראל וחברת Niner יצרנית ה- MCR, החלפנו את מזלג ה- 80 מילמטרים המקורי של מכונת ה- XC הזו, במזלג 120 מילימטרים. יש לציין לטובה את הנכונות של חברת Niner להעמיד את שילדת הפלדה של ה- MCR במבחן העומסים הבלתי מבוטלים שהתצורה הזו מייצרת.

מלבד הגדלת המהלך, התקבל גם שינוי משמעותי בגאומטרייה. חישוב טריגונומטרי פשוט אך משעמם מראה שזוית הראש, כמו גם זו של צינור הכיסא, התמתנה ב- 2 מעלות שלמות.  

ברור ששינוי זה ממקם את הרוכב לאחור ומשפר את נכונות האופניים להניף גלגל קדמי בדילוג מעל מכשול או קפיצת דרופ. בהתחלה היה נדמה שההיגוי הפך מעורפל מעט, אך בחירה בצמיגים אגרסיביים יותר (על כך בהמשך) וסיגול הרגל של העברת משקל לפנים בפניות , העלימו כל זכר למגבלה באחיזה בסיבובים.

עוד שינוי משמעותי הוא הגבהת הציר המרכזי בכ- 16 מילימטרים. באופני 26" ציר מרכזי גבוה הוא חסרון לטעמי, אך עם היציבות המשופרת האופינית לאופני 29" זה כנראה פחות קריטי. ב- MCR בכל מקרה קשה להגיד שזה הפריע. גם לו הייתי בונה שילדת קסטום לא בטוח שהייתי מבקש הנמכת הציר המרכזי, כיוון שמאוד יכול להיות שהמיקום הנוכחי תורם גם הוא לנכונות ה- MCR להגיב לשפת גוף בזריזות שאינה מאפיינת אופני 29" אחרים. כבונוס מתקבל גם מרווח גחון משופר.

ציוד למסיבות

בפרק ההיכרות עם ה- MCR, המסוכם כאן, הסתפקתי בהארכת בולם הריבה המקורי ל 120 מילימטרים כאמור, ובקיצור הסטם ל- 70 מילימטרים. שני שינויים שעלותם כמעט זניחה. כבר אז הבטחתי לעצמי ולכם למצות את הפוטנציאל של האופניים על-ידי שידרוג רכיבים שונים שלהם. בשבועות האחרונים התנסיתי בהחלפת כידון, מזלג קדמי, צמיגים וגלגלים. להלן המסקנות:

גם מזלג ה- Reba אינו קשיח במיוחד (ותיכף נגיע אליו) אך החלפת הכידון המקורי ב- Holzfeller מסיבי שיפרה מייד את ההיגוי, בעיקר בקטעים משובשים. זה קצת מוזר, כי לא זכורה לי התחושה הזו משימוש בכידון של ה- RIP, אלא שב- MCR ההבדל היה מוחשי ביותר. ההבדל במשקל – כמעט 100 גרם לרעת הכידון המוגבה, אבל לסוג זה של רכיבה זהו תשלום מתבקש מאוד.

צמיגים – WTB Prowler SL 2.1 נגד   Maxxis Ardent 2.25

האופניים הגיעו אלי במקור עם צמיגי WTB Prowler 2.1. הצמיגים הללו מספקים אחיזה טובה מאוד בתנאים הכמעט אידאליים המאפיינים את החורף שלנו, אבל רמת השיכוך שלהם, כצפוי מצמיגי XC מהירים בינונית בלבד. עם ה Maxxis-ים הרחבים יותר נהניתי מרכיבה רכה הרבה יותר, יתרון הרלוונטי במיוחד לאופני זנב קשיח. תבנית הקוביות של ה- Ardent אינה נראת מסיבית במיוחד, אך הצמיגים האלה אוחזים הרבה יותר ממה שהמראה הזה מרמז, ובמקרה זה ההפרש במשקל זניח. מצד שני הם גם מייצרים הרבה יותר התנגדות גלגול מאשר ה WTB. אז מה עדיף? בסופו של דבר לרכיבה טכנית ה- Ardent מתאימים יותר. מי שרוכב בשבילים חלקים יחסית, יהנה מה- Prowler SL ברכיבות אירוביות, בעיקר כצמיג אחורי.

גלגלים – Shimano XT נגד STAN's FLOW

גלגלי ה- XT שירתו אותי נאמנה, והם שצלחו למשל את רכיבת המדבר האתגרית. לא היו איתם שום בעיות, ועובדת היותם גלגלי טיובלס אמיתיים הקלה מאוד על התקנת הצמיגים. אם התיאור הזה נשמע מעט נטול התלהבות אתם צודקים, אבל זה רק מפני שזוג הגלגלים השני פשוט נתן להם בראש. ה Stan’s ZTR Flow רחבים מה- XT בכמעט 4 מילימטרים, והיוו שידוך משמיים לצמיגי ה- Ardent  השמנמנים. השידוך הזה, בצירוף שילדת ה- MCR הנוחה יצר שיכוך אפקטיבי למדי לזנב האופניים.

ה- STAN’s האלה נארגו לצירי  Shimano והתוצאה היא זוג גלגלים הכבד מה- XT בכ- 300 גרם , אבל נוח ועמיד להפליא.

מזלגות – Rock Shox Reba נגד Fox F29 FIT QR15

בדומה להשוואת הצמיגים לעיל, גם כאן מדובר בחלופות שונות מהותית. ה- FOX הצטיין בשכוך רך, דמוי בולמי קפיץ-מתכת, ובקשיחות צידית מעולה, בין השאר בזכות ציר ה- QR15 שלו. ביצועי ה- FOX  ברכיבה אגרסיבית היו עדיפים משמעותית, ולמעשה איפשרו לדחוף את האופניים הרבה יותר רחוק לתוך תחום ה- AM.  האם הוא עדיף אם כן על ה- Reba? לא בהכרח. הנסיבות בהן ה- MCR  מצטיינים הן לאו דווקא קיצוניות. הם הכי טובים ברכיבת XC טכנית, זורמת ומהנה. ברכיבה כזו, המשלבת גם קטעים אירוביים, ל- Reba יתרון, כיוון שהוא מייצר הרבה פחות נדנוד. הוא גם מעט קל יותר.

כך או כך – המנצחים הם ה- MCR

בין אם טסתי איתם בסינגלים של בן שמן באיבזור XC,  או רכבתי AM  עם רכיבים "כבדים" יותר, ה- MCR לא איכזבו. שילדת הפלדה מצדיקה את המוניטין שיצא לחומר זה, ותורמת לרכיבה נוחה ביותר. בשורה התחתונה, לדעתי אין אופניים שכיף יותר לרכוב עליהם מאופני זנב-קשיח אגרסיביים,  אם הם גם מספיק נוחים.

האם ה- MCR האלה מתאימים לכל רוכב המחפש אופניים לרכיבה טכנית? ממש לא בטוח. אסתכן בלשער שאת יתרונות השילוב המיוחד של בולם ארוך וגלגלי 29" יחושו בעיקר רוכבים גבוהים יחסית (במקרה שלי 185 ס"מ).

אהבתי:  וורסטיליות, נוחות, אופי.
פחות:    שילדה מתעוותת מעט תחת עומס  –  במיוחד מלפנים.

תשובות לשאלות שלכם

הרחבת הכתבה לפי הנושאים שהועלו:

משקל

במפרט הימני בטבלה לעיל, המשקל אמור לנוע סביב ה- 13 קילוגרמים. זאת מכיוון שבתצורה מאוד דומה +  מוט כיסא מתכוונן (Gravity Dropper) המשקל הראה 13.4 קילוגרם. עיבוי הכידון והסטם "יעלה" 100 גרם, כנ"ל גם החלפת המזלג, הגלגלים בתצורת AM שוקלים כ- 300 גרם יותר, ובסך הכל בבחירה בצד שמאל של הטבלה תקבל עודף זניח מ- 14 קילוגרם.

לדעתי האישית אגב, הרדטייל אגרסיבי שוקלים בקילוגרמים שלמים, אם בכלל. אלה בכל מקרה לא אופני תחרויות.