חשיבות המשחק – (לא לילדים בלבד…)

משחקי ילדים
משחקי ילדים

ציורו המפורסם "משחקי ילדים". מבט מקרוב ביצירה היפה הזו מגלה לנו שלא מעט מבוגרים משתעשעים במשחק יחד עם הילדים! בני האדם, כחלק מעולם החי, מתוכנתים לשחק על בסיס של "עימות בכאילו"…

המחקר מגלה, כי למשחק סימנים מיוחדים שרוב חיות הבר המפותחות יודעות לזהות. כשטורף נתקל בחי אחר המשדר סימנים אלה, מיד נכנסים המשתתפים למצב רוח מיוחד, המנותק מהמציאות הרגילה ומאפשר לתכונות הטובות והרעות שלהם להתערבב ולשדר, אל פחד! זה רק משחק! "זה לא באמת"… לא אטרוף אותך (לפחות כרגע)… ואם לדייק, מצב הרוח ה"משחקי" משדר: יללה, הבה נשתעשע!. נתעלה מעל הניגודים שבינינו, מעל הרצון לטרוף ולדחות זה את זה ובמקום להרוג, נשחק! ופשוט נהנה ביחד! בואו נשחק כאילו אנחנו חברים טובים! גם אם אתה טורף גדול ורעב, ואני יצור קטן וחלש, הרי שלפי כללי המשחק – יש בינינו שוויון, כי לשנינו יש רצון דומה! שנינו רוצים להנות ולהתענג! כל בע'ח (כמעט) ממחלקת היונקים מתוכנת כך, ואינו יכול לסרב לסימני משחק אצל בעל חי אחר! ואכן, כשיונק מביע את הכוונה שלו לשחק, באמצעות סידרת מחוות בעלות חוקים הידועים למשתתפים, (וכוללים לעיתים גם הפרשת ריחות מיוחדת ועוד)… אינם מצליחים לעמוד בפני ההזדמנות המהנה הזו! לנו, בני האדם המתבוננים מהצד, נראה כאילו הם משחזרים טקס מיוחד שבו מככב הרצון לאהוב המכניע את הרצון להרוג ומתוך הניגודים הללו נולד מצב שלישי מהנה, חדש!

סטיוארט בראון, שהיה עד לפני 25 שנה, פסיכיאטר, שהתמחה באבחון, טיפול ומחקר של רוצחים סדרתיים, גילה, שהמכנה המשותף להם הוא, שהפנימו 'תבניות משחק' מעוותות. והסיבות לכך הן, שלא הורשו לשחק, או שהוריהם התערבו, והגבילו את המשחקיהם ולא איפשרו משחק חופשי וכד'.

למה זה חשוב לנו? כי משחק מסוג זה, המשחק התנועתי, חופשי, מקניט ומשתולל המבוסס על "עימות בכאילו"… הולך ונעלם מחיי ילדינו (ומחיינו שלנו, המבוגרים) ובמקומו כובשים הילדים את המסך עם משחקי המחשב שאין בהם אף קמצוץ מהיתרונות של המשחק הטבעי של פעם… מתברר, שמשחקי המכשירים כמו חישוקים, כדורים, קוביות או "דודס" וכמובן ההתגוששות והמשחקים הפיזיים למיניהם, הפכו לווירטואליים…

דמיינו לרגע את השקט המקפיא והמפריד בין בני המשפחה, כשילד אחד משחק במחשב והאחר מקליד משהו בווצאפ…

לעומת השתובבות בחיק הטבע, טיפוס או הליכה ברגליים יחפות עם החברים או המשפחה!