סוכות וסכך לפי חכמת הקבלה

חגי ישראל הם זמנים מאד מיוחדים במהלך השנה, ותמיד יש לחג ומנהגיו משמעות מעבר למסורת הרגילה שלמדנו עוד בגן הילדים לפני עידן ועידנים. לפי חכמת הקבלה, חגי ישראל נקבעו על ידי מקובלים בסוף התקופה שבה עם ישראל חי בהרמוניה. החגים והמנהגים הנלווים לחגים, היו תזכורת לאורך השנים לתהליך ההתפתחות שהאדם צריך לעבור, לכן תמיד מומלץ לשים לב למנהגים ולזכור את השורש ממנו הגיעו ומה המנהג אמור ללמד אותנו על ההתפתחות שאנחנו אמורים לעבור. כמו כן, חגי ישראל הם לא רק אירועים בודדים ועצמאיים אלא רצף של חגים שמסמל את רצף ההתפתחות שאנחנו צריכים לעבור.
חג הסוכות משופע במנהגים שבמבט ראשון נראים קצת מוזרים, אולי אפילו יותר מקצת. זה מתחיל מעצם בניית הסוכה, פעולה שפעם הייתה דורשת מיומנות של נגר ואילו היום רק הרכבה של רכיבים בסגנון איקאה. אבל מה עומד מאחורי הרעיון שאדם צריך לעזוב את ביתו הנוח והממוזג למשך 7 ימים הפעולה הרי לא דומה ליציאה לטיול באוהל המשפחתי, אז מה משמעות השהייה בסוכה? חכמת הקבלה מסבירה ששבעת ימי השהייה בסוכה הם כנגד שבע הספירות המציינות את חלקי הרצון שלנו הדורשים תיקון: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. אז כשתהיו השנה בסוכה, תזכרו שהפעולה מסמלת תיקון מאוד חשוב שאנחנו עוברים. ובדיוק כמו שהספירות עוזורת אחד לשני וארבעת המינים תומכים אחד בשני כך אנחנו מחוייבים בינינו תמיד לעזור אחד לשני.

סימנים נוספים הם ארבעת המינים שאנחנו מחזיקים ביד בחג הסוכות ומסמלים את ארבעת חלקי הנשמה שלנו, אלה מסמנים את ארבעת המצבים שאדם מרגיש בדרך הרוחנית שלו, שילוב של טעמים וריחות וגם של חוסר של טעמים וריחות.
כאשר תשבו בסוכה אל תשכחו להתבונן כלפי מעלה. בלילה תוכלו לראות את הכוכבים המנצנצים בשמיים דרך הסכך שנמצא מעל לראש שלנו. הסכך הזה מורכב לפי חכמת הקבלה מ "פסולת גורן ויקב", כלומר חומר לא חשוב שבעצם כבר סיים את התפקיד שלו ובסוכה אנחנו שמים אותו במקום החשוב ביותר. מעל לראשינו. הפעולה הזו מסמלת את היפוך הערכים שאנחנו אמורים לעבור, ממצב של קבלה עצמית למצב של נתינה לזולת.