שלוש שאלות ותשובה- אחת

שאלותאת הספר "שלוש השאלות" קראתי פעמים רבות לילדיי. זהו סיפור לילדים על פי סיפור למבוגרים של טולסטוי, המספר סיפורו של ילד ושמו ניקולאי, שלא תמיד ידע באיזה דרך לבחור, ומה נכון לעשות. לידידיו אמר שהוא רוצה להיות אדם טוב, אבל לפעמים אינו יודע מהי הדרך הטובה ביותר להיות כזה. ניקולאי שואל את חבריו, סוניה האנפה, גוגול הקוף ופושקין הכלב,  שלוש שאלות, מהו הזמן הנכון לכל מעשה? מי הכי חשוב? ומהו המעשה החשוב ביותר? אולם תשובה- אין. עד אשר שם פעמיו לצב הישיש, לב שמו. כשהגיע לביתו, בפסגת ההר, ראה את לב, הצב, עודר בגינה. לב היה צב זקן, ומלאכת החפירה הייתה קשה לו. ניקולאי שואל את שאלותיו ואילו הצב רק מחייך וממשיך לעדור. ניקולאי מציע לעזור לו. כשמסיים ניקולאי את המלאכה, הוא שומע קול זועק לעזרה. הוא רץ בעקבותיו, ומגלה בעובי היער פנדה פצועה ברגלה. הוא נושא אותה לביתו של לב וסועד אותה ואף שב אל היער בריצה לחלץ ממנו אף את הגורה הצעירה של הפנדה ולהחזירה לחיק החם של אמה. רגלה של הפנדה נירפאת. ניקולאי מאושר אבל מאוכזב, כי עדיין לא מצא תשובה לשאלותיו.  לב הזקן מביט בו בעדינות ועונה שהרי כבר קיבל תשובה לשאלותיו: אילולא נשאר לעזור לצב בגינה לא היה שומע קריאתה של הפנדה, לכן, הזמן החשוב ביותר היה הזמן שעזר לצב לעדור בגינה, ומי שהיה הכי חשוב אז היה הצב, והדבר החשוב ביותר לעשותו בשעתו היה לעדור בגינה. אחר כך הזמן הכי חשוב היה הזמן שמצא וטיפול בפנדה הפצועה, אז היו הפנדה והגורה החשובות ביותר ומה שהיה הכי חשוב לדאוג לשלומן. וכך מסתיים הסיפור: "לכן עליך לזכור תמיד- יש רק זמן אחד חשוב, והזמן הזה הוא עכשיו. מי שחשוב ביותר הוא זה שאתה נמצא אתו. והמעשה החשוב ביותר הוא להיטיב עם זה שנמצא לידך. אלו הם, ילדי היקר,הדברים החשובים ביותר בעולם". 

תמיד כשקראתי את הסיפור היה נדמה לי שניקולאי שואל את השאלה שניקרה תמיד במוחי, אולי בליבי, ולא מצאה מענה, איך ניתן לאהוב? לאהוב את כולם? להתקשר נכון וטוב עם כל בני האדם מסביבי? 

שנים חלפו, החיפוש אחרי תשובה לא הרפה, ממש כמו במקרה של ניקולאי. קראתי, שאלתי, ותשובה- אין. ואז נראה שנפתחה דרך, דרך קבלה לעם. לפסגה ולתשובות מוחלטות עוד לא הגעתי אבל הדרך פרושה ונותנת אפשרות של ממש להתקדם לקראת המטרה הנכספת, שהרי איזה עוד סיבה יש לחיינו אם לא ללמוד איך לאהוב? לכן אנחנו כאן