תעשיית היופי בדרום קוריאה

דרום קוריאה היא אחד מעשרת השווקים המובילים בתחום היופי. הרצון של נשים דרום קוריאניות להיות יותר מהממוצע הביא לא רק לפריחת שוק מוצרי הקוסמטיקה כאשר מסיכות פנים מהוות מחצית מהמוצרים הנמכרים במדינה זו אלא גם גרמה לעלייה משמעותית בכמות התהליכים הקוסמטיים שמתרחשים במדינה. נשים צעירות במדינה ובמיוחד בסיאול, הבירה, שעובדות בעבודות מערביות ומתקדמות רוצות שינוי ולרוב מדובר בשינוי בנראות הפנים שלהן: הגבהת האף, הסרת קמטים בעינים, הגדלת חזה או הוספת קמט. לעיתים לא מדובר בניתוחים הפופלריים שבמערב אך הדגש על הפנים הוא ברור. לרוב השינוי במראה החיצוני תורם לעלייה בביטחון העצמי, להפיכתן של הנשים למעט יותר אקסטרווגנטיות ולטיפול בתסביכים פסיכולוגיים אחרים. התפיסה התרבותית בקוריאה בכל הקשור לניתוחים פלסטיים הוא של העצמה או תוספת למראה בדומה לאיפור מה שהופך את התהליך לנורמלי לחלוטין עבור מתבגרים או מבוגרים המתמודדים עם הזקנה. גם גברים עוברים ניתוחים כגון גניקומסטיה ואחרים.

ניתן למצוא בקוריאה המון מרפאות מתקדמות ומקצועיות ואפילו אחת עם אישורים ממשלתיים לפעילותה. המייסד של מרפאה זו – ד"ר ג'ו קוואן מציין כי מרבית המטופלים מרוצים עם הנראות שלהם אך רוצים לטפל בתיקונים קטנים או רוצים לשמר על הנעורים שלהם. למעשה מדובר מבחינתם בטיפול הכרחי לבעיה מסוימת שנתקלו בה בחייהם. יתכן וגם מדובר בפתיחות של התרבות הקוריאנית לחדשנות טכנולוגית ולקדמה.

סיאול היא בירת ניתוחי היופי של העולם עם כמות הניתוחים הגדולה ביותר ביחס לאוכלוסיה עם יותר מ600 מרפאות רק בסאול. מדובר על מאות אלפי ניתוחים בשנה והצפי להגיע בקרוב לכמיליון ניתוחים בשנה. לא מדובר רק בניתוחים עבור קוריאנים ומקומיים אלא גם על כחמישים אלף מטופלים זרים בשנה שמגיעים במסגרת תיירות טיפולית לניתוחים שונים כגון הרמת עפעפיים, ניתוח לסת כפולה וניתוחי פנים אחרים. תחילתה של התעשייה היא במלחמת קוריאה בשנות השישים כאשר רופאים אמריקאיים ביצעו ניתוחים "לתיקון" העיניים המלוכסנות של מקומיים כדי להקנות להם מראה מערבי יותר. בשנת 1974 בית המשפט הקוריאני אישר את החוקיות של הניתוחים הללו ושל ניתוחים קוסמטיים בכללות. כיום כאמור הניתוחים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות עד כי חלק מהתיכוניסטיים מבצעים ניתוח קוסמטי כחלק ממתנת סיום הלימודים שלהם.